Facebook

קורס קבלה למתקדמים - תלמוד עשר הספירות

אז בואו נעשה סיכום:
הכלי והאור היו מחוברים. הכלי עבר ארבעה שלבים לניתוק מהאור.
בשלב הראשון הוא הבין שהוא כלי - הרצון לקבל
בשלב השני הוא רצה להיות אור - הרצון להשפיע
בשלב השלישי הוא נותן וחושב שהוא אור אבל בפנימיות של זה זה בעל מנת לקבל - הרצון להשפיע על מנת לקבל
בשלב הרביעי הוא נכנע ומבין שאין באפשרותו להיות משפיע ומשקר לעצמו והוא הופך להיות כלי מקבל אבל כל הכלי קיבול שלו זה בעל מנת להשפיע אור בחזרה...כלומר הוא מבין שאין לו ברירה אלא ליהנות אבל לפחות במטרת הקבלה שלו היא בעל מנת להשפיע בחזרה אור

לכל המהלך הזה קוראים בשפה הקבלית צמצום.
הכלי החליט שהוא דוחה את האור כדי לקבל את האור בצורה אחרת. הכלי מוכן לקבל את האור, אבל באופן כזה שהוא לא מקבל על מנת לקבל, אלא לקבל בעל מנת להשפיע וזה הופך אותו לסוג של אור. 

עכשיו שימו לב,
אנחנו כל הזמן חוזרים ואומרים שאנחנו חיים בעולם שנקרא עולם הענפים ושיש עולם שהוא המשפיע שלנו שנקרא עולם השורשים.
וכל מה שקורה בעולם השורשים משפיע על עולם הענפים. כמו עץ.

וכל מה שקיים בעולם שלנו זה למעשה הקבלה לעולם הרוחני. ואין שום דבר בעולם הגשמי שאין לו הקבלה בעולם הרוחני.

מדוע אשה מתעברת?
חשבתם על זה פעם?

למדנו בקורס קבלה למתחילים בסוד הספירות שאשה היא בינה, ובינה היא דבר מתוך דבר. גבר הוא חכמה והאשה מולידה עוד דבר מתוך החכמה. ולכן אמרנו שאשה מולידה שיש לה את כח הילודה ולכן למעשה היא מסוגלת להיכנס להיריון והסברנו שהזרע הגברי הוא כמו בחינת חכמה ואשה היא בינה.

מכאן אנחנו מבינים שגם סוד העיבור הוא למעשה סוד גדול בקבלה כמו כל דבר.
העובר נמצא ברחם של אמא שלו. היא והוא אחד. - תזכרו את זה אני תיכף חוזר לנושא הזה. אני ממשיך רגע לנושא אחר.

האדם שהוא הרצון לקבל, הוא למעשה הצמצום.
ומטרת האדם היא להחזיר אור ולהיות ברצון לקבל בעל מנת להשפיע.
ומכיוון שאין באפשרותנו להחזיר אור לבורא כי אין לו חסרון - יש איתנו עוד בני אדם שמטרתך להשפיע עליהם אור על ידי הרצון לקבל שלך - על ידי זה שאתה ממלא להם את הרצון לקבל שלהם ובזכות זה אתה הופך להיות כמו הבורא.

עכשיו תראו: כל הזמן אני מזכיר חוזר ואומר שקבלה זאת לא סתם חכמה.

כתוב שהקדוש ברוך הוא כשרצה לבנות את העולם הוא כביכול הסתכל בקבלה שזה תרשים של בניית העולם ועל ידי התרשים שהוא הסתכל הוא ברא את העולם. כתוב כך: קודשא בריך הוא אסתכל באורייתא וברא עלמא.

ולכן כל מה שיש בעולם יש בתורה בחכמת הקבלה. ולכן גם כל מה שאתם לומדים כאן זה בעצם החכמה של לא רק כיצד נברא העולם אלא גם כיצד אנחנו כבני אדם מתקיימים וחושבים. למה? כי אנחנו נבראנו רק על ידי הספר הזה של חכמת הקבלה, ויש בנו את כל מה שיש בקבלה. מה שאין בקבלה אין בנו. כמו המשל שלמדנו על בית הבובות. ולכן כשאתם קוראים קבלה אתם למעשה קוראים על עצמכם על איך אתם בנויים ולא רק איך בנוי כל העולם, ולכן כתוב שהאדם עולם קטן הוא. הבנתם?

אומרים: למה נברא האדם הראשון לבדו? הוא יכול היה להברא עם עוד כל בני האדם...אלא כדי לרמוז לו לאדם שכל העולם נברא בשביל אדם אחד. האדם הזה הוא אתה. הוא את.

אז בואו תראו איך האדם חושב ויוצר מציאות בדיוק כפי שברא הבורא את העולם:

כל העולם שלנו נברא על ידי אותיות י אחרי זה ה אחרי זה ואו ואחרי זה ה'
כאשר תמיד אנחנו אומרים שיש משקל גם לקוצו של יוד. 

ואמרנו ולמדנו כך:
קוצו של יוד - זה עולם אדם קדמון
האות י' זה ספירת חכמה עולם האצילות
האות ה' הראשונה זה ספירת בינה עולם הבריאה
האות ואו זה זעיר אנפין ששת הספירות גבורה חסד תפארת נצח הוד יסוד
והאות ה האחרונה זה ספירת מלכות 

כשאנחנו עושים כוונות ומתייחסים לכוחות אנחנו מתייחסים רק לארבעת האותיות אבל לא לקוצו של יוד

לכן רבי עקיבא אמר שכל הכופר בקוצו של יוד אין לו חלק לעולם הבא. 
מי שלא לומד קבלה חושב שרבי עקיבא התכוון שמי שלא מאמין אפילו בחתיכה קטנה בתורה
אבל הכוונה שלו הייתה שקוצו של יוד אנחנו לא לומדים ולא יודעים מה זה, אנחנו רק יודעים על אותיות הויה וממשיכים אורות כלפי ארבעת העולמות אבי"ע שלמדנו אבי"ע ראשי תיבות אצילות בריאה יציאה עשייה

בכל אופן, הבורא ברא את העולם באותיות הויה.
וכל אות היא עולם,
כך גם האדם כשהוא מייצר משהו חדש במציאות זה גם באותיות האלו. שימו לב:

אדם רוצה לבנות בית - א׳ - זה נקרא אור חכמה - רעיון ראשוני - כח דכח - וזה סוד האות י׳ וזה נקרא ספירת חכמה

למה זה נקרא כח של כח? כי זה לא קיים, זאת רק מחשבה.

אדם חושב איך לעשות זאת - ב׳ - זה נקרא אור דחסדים - מה אני צריך לעשות בשביל שזה יקרה - ספירת בינה וזה נקרא פועל דכח וזה סוד האות ה׳ וזה נקרא ספירת בינה - כלומר זה פועל של הכח. זה כבר מתחיל להתלבש במציאות של המחשבה. כלומר איך אני אבנה את הבית, אני מתחיל לפרק את המחשבה של הבית כמה מלט אני צריך, או כמה הלוואה לקחת. אני מתחיל לחשבן ולפרק את הדבר

כמו ספירת בינה שמפרקת דברים.

האדם מבצע פעולות שמכינות את גמר הפעולה - זה נקרא כוח דפועל וזה סוד האות ו׳ - וזה הכנת האבנים במציאות וזה נקרא זעיר אנפין, שהוא ו׳ גימטריה 6 והם חסד גבורה תפארת נצח הוד יסוד. אלו הפעולות הגשמיות ממש לבניית הבית. בגלל זה ששת הספירות שנקראות זעיר אנפין הן פעולות במציאות ממש. והן זקוקות לאיזון כדי שהבית ייבנה בצורה בריאה.

גמר הפעולה - פועל דפועל וזה סוד האות ה׳ - זה הבית הבנוי וזה נקרא ספירת מלכות. ובגלל זה אנחנו כל הזמן אומרים שספירת מלכות היא לא כח בפני עצמה אלא גמר פעולה, וככל ששלושת הפעולות שלמעלה הקודמת להן היו בריאות, כך גם גמר הפעולה.

לכן מלכות היא אצילות. רמת הבית והגימורים שלו הן מראות על אצילות הבונה.

אני מזכיר לכם שתיכף נדבר על סוד העיבור בקצרה.

בינתיים אני עובר לנושא חדש:

יש מושג בקבלה שנקרא נקודה אמצעית בתוך עיגול. נקודה אמצעית זה הרצון לקבל והעיגול הוא הרצון להשפיע.
למה דווקא עיגול?
כי העיגול שסובב סביב הנקודה היא תמיד שווה בכל החלקים שלה. עיגול תמיד שווה סביב הנקודה.
העיגול שהוא האור הוא רוצה להשפיע בצורה שווה לכל הנבראים ולכולם ולכל החלקים של הנקודה.

האור נקרא אור עגול - כי עגול הוא בהשוואה גמורה. נותן לכולם באופן שווה.
הצמצום לא גרם שינוי לאור, אלא רק גרם לו להפסיק לקבל אותו. האור נשאר אור, אתה רק צריך לפתוח את התריס.

גודל האור שתראה ותקבל הוא כגודל החלון שלך. החלון הוא הרצון לקבל אור, וגודל החלון הוא גודל הרצון.
כל מטרת הצמצום היה לקבל את האור בתורת שכר, לפי גודל הרצון והמעשים הם מראים את גודל הרצון.

הבורא אנחנו קוראים לו אור אינסוף. אבל הוא לא באמת אור אינסוף, אלא זו התכונה היחידה שאנחנו מסוגלים להבין שיוצאת ממנו.
והבורא רוצה להאיר לנו בלי סוף, אנחנו הכלים רוצים לקבל את האור לפי מה שמגיע לנו, לכן בתת המודע שלנו יש אנשים שחושבים שלא מגיע להם, ולכן יש ייסורים לאדם בעולם, כי האדם מייסר את עצמו כדי לתקן את הכלי שלו שמקבל בקטע רע.

על כל נושא הייסורים אנחנו נלמד בשיעור הבא בצורה רחבה הרבה יותר.
ולכן עושר בקבלה זה דבר נהדר וגדול, כי יש לך יותר ממה להשפיע ולתת.

האור הוא עיגול - כי הוא מוכן לתת בצורה שווה לכולם.

עכשיו תראו דבר מדהים: הכלי לא רוצה את העיגול, הכלי רוצה קו. לקו יש תהליך
הכלי רוצה קו ולא עיגול, כי הוא רוצה לקבל על ידי קו כלומר בתהליך של עבודה.
כאשר ראש הקו נקרא ההבנה שהוא כלי וכן הלאה....והמשך הקו זה כל ארבעת העולמות שהסברנו.

בהתחלה הכלי היה בתוך האור בתוך עיגול שהקיף ועטף אותו באהבה אינסופית
ואז הכלי רצה להתרחק מהאור ולקבל את האור בבחינת קו, כלומר חכה שניה: אני רוצה שיהיה לי זמן ואני עם הזמן שהוא קווי אני אייצר לעצמי את גודל קבלת האור.

אני מסביר עכשיו חלק קטן מאוד ממה שנקרא סוד העיבור ובעתיד נלמד עליו בהרחבה וזה נושא בפני עצמו:

יש פסוק: ועובר ירך אימו. העובר הוא ירך, כלומר חלק מהאמא. שחיטה כשרה של הפרה הולד כשר ללא שחיטה.
בכל אופן, העובר אין לו כלי משל עצמו הוא בתוך ההארה של האם. כמו שהעובר כשר גם אם הוא לא נשחט בעצמו אלא היא הייתה בהיריון ממנו.

העובר מקבל את כולו מהאם. כל החיות שלו מהאם. טוב לו בפנים. הוא בהארה מוחלטת. האם מאירה לו כמו אור עיגול.
התינוק נולד, והוא בוכה, ואז יש לו רצון משל עצמו והאם מאירה לו בבחינת קו.
אמרתי לכם: כל חכמת הקבלה היא המציאות שלנו. תזכרו את נושא העיבור כי נחזור לזה בהמשך.

בכל אופן, יש אנשים שחושבים שלהיות רוחני זה להיות עני ומסכן, ההיפך:
צריך להיות עשיר חכם וגיבור. כתוב במפורש בחכמת הקבלה שנביא חייב להיות עשיר חכם וגיבור.
כי עצם העובדה שהוא ברצון להשפיע למרות שיש לו כל כך הרבה כח חומרי זה מה שעושה אותו קדוש.

אני שוב קופץ לנושא חדש:
ברוחניות כל המצבים מתקיימים בו זמנית. לדוגמא אדם מתלבט יש לו שתי מציאויות בתוך הראש, והוא בוחר מצב שכבר קיים בכח דכח הוא פשוט פועל ומוריד שפע רק לפועל מה שהיה קיים בכח. כך זה ברוחניות.
זה העניין שבפיזיקה הקוונטית שהכל מתרחש בו זמנית. מוזמנים ללכת ללמוד לרשום ביוטיוב פיזיקה קוונטית וחכמת הקבלה אריאל ברג ולהבין איך כל החכמות בעולם שכבר כתובות בקבלה.

האדם הוא זה שבוחר מה יקרה לו במציאות, כאשר בכח כל המציאויות קיימות לו לשם.

אתם יודעים למה חכמת הקבלה היא חכמת האמת?
כי היא מלמדת את האדם איזון בין כל כוחות נפשו.
הוא לא שש ולא שמונה. הוא לא חומר ולא רק רוח הוא מאוזן הוא שבע
העולם בנוי בשישה מימדים, צפון דרום מזרח מערב למעלה ולמטה. אין רוח. יש רק חומר. יש רק אגו ורצון לקבל
העולם העל טבעי הוא שמונה. סמל האינפיניטי, אבל זה גם לא נכון לאדם. כי זה שמן. האדם לא יכול רק רוחניות הוא ישתגע.
האדם צריך להיות מאוזן. להיות שבע. זה מהמילה שבע. לא מפוצץ מאוכל ולא רעב. שבע. 

לכן כל עניין היהדות הוא לקבל בעל מנת להשפיע, אבל חלק מהתורות שינו ומבחינתם זה או לסגף את עצמם ולא לקבל והם חושבים שזה קדושה ויש כאלה שמקדשים את החומר
והאדם כשהוא מאוזן ועושה את הדבר הנכון הוא זוכה לאושר עולמי, וכשהאדם לא הולך בדרך האמת הוא גורם לעצמו לסבל.

אני יודע שבשפה התורנית כתוב שאלוהים העניש וכו׳, אבל זה בגלל שבני האדם רואים כך, אבל זה הכל לפי מעשי האדם, כך מתגלה האור.

אין שום פעולה מצד הבורא, אלא מצד הנברא.
פעם האור היה אור ממלא את כל החלל בצורה עגולה
עכשיו זה בצורת קו.

בחינה א׳ זה כלי שפשוט מקבל, זה כמו אבן. האבן הכי קרובה למאציל. אין לה רצון מצד עצמה, היא פשוט שם קיימת. כל התנועה שלה היא בפנימיות שלה. האבן מאושרת וקיימת יותר מכל יצור אחר, כי היא דומם. הדומם הכי קרוב לבורא העולם.

בחינה ב׳ זה צומח, כי יש לו פעולה שרוצה להתקרב לאור. עצם העובדה שהצמח זז וצומח זה סימן שיש לו רצון מצד עצמו אבל לא הרבה ולכן הוא קרוב לבורא אבל לא כמו הדומם ונניח נקרא לזה עולם הבריאה, והצמח חי פחות מהדומם

בחינה ג׳ זה חי, כי יש לו פעולה של להתקרב לאור ולעשות פעולות - הוא זז, הוא פועל כדי להנות והוא חי פחות מהצומח ונניח נקרא לו עולם היצירה

בחינה ד׳ זה מדבר, שהוא עובד בשביל המשכת האור והוא מקבל על מנת לתת כאשר מתחיל מהרצון לתת בעל מנת לקבל. וכדי ליהנות הוא ממש פועל פעולות וזה עולם העשיה והוא הרחוק ביותר מהבורא.
אבל תפקידו של האדם הוא להמשיך אורות מלמטה למעלה עד שהוא מתחבר ישירות עם הבורא.

אדם שנהנה מהעולם מבלי שעשה עבור זה עבודת רוח ולא מחזיר אור הוא כמו אבן.
אומרים שלאדם יש מזל. האדם נברא עם גורל ומזל. מאיפה נובע המזל? מגודל הנשמה, ממה שהבורא החליט שנכון וטוב לאדם בחינת אור וכלי.
אבל כתוב שלישראל אין מזל. למה? כי מי שרוצה להתקרב לבורא והוא בחינת ישראל הוא מושך אור לפי מה שהוא רוצה וגודל הרצון שלו להתקרב לבורא.

לכן ישראל אור לגויים, כי ישראל מלמדים מה זה קו ועיגול. מי שלא רוצה להתקרב לבורא הוא בחינת עיגול.
כל העולם הזה הוא עיגולים. כל דבר טבעי כמעט זה בעיגול. העולם עגול.
עיגול מקבל בלי הבחנה
קו מקבל על ידי המשכת האור מצד עצמו, ולכן ישראל הם קו והם אין להם מזל אלא לפי גודל הרצון שלהם לקבל את האור.
לכן אומרים לישראל אין מזל - אלא הם על פי מעשיהם יוצרים את גודל מזלם

זיווג דנשיקין

הקו משתלשל מלמטה למעלה
עולם אדם קדמון אין שום מסכים
בעולם אצילות מסך אחד
בריאה שניים
יצירה שלושה
בעשיה אין אור בכלל. אפשר לחיות כאן בלי כלום.

מטרת האדם לחזור לאצילות. אבל לא לעולם אדם קדמון כי שם אין לנו השגה ועל העולם הזה אנחנו לא יודעים כלום
לכן אמרו שמי שכופר בקוצו של יוד אין לו חלק לעולם הבא, כי זה כפירה. צריך להאמין שיש עוד בחינה אחרי עולם האצילות.
וזהו. פשוט להאמין. כל השאר יש שכל והכל מסתדר, ומה זה משנה שיש עוד עולם שלא יודעים עליו כלום? לא משנה באמת..

אדם קדמון נקרא קוצו של י׳ וזה שורש ואין בתיקונים שורש. הכל מתחיל משם הויה. זה הכוונות שלנו.

כי רק בשם אפשר למשוך שפע, ובאדם קדמון קיים השפע ואין צורך למשוך.


מה פירוש הפסוק ה׳ אחד ושמו אחד?

הוא אחד - והשם שלו זה גם אחד יחד איתו
מה הכוונה?
הוא האור והכלי של הקבלה זה אחד.

שמו בגימטריה רצון

האור והכלי הם אחד לפי גודל הרצון.


נשאלת השאלה מה זה יהי רצון מלפניך?
תשובה: הלוואי ושהרצון שלי יהיה בעבורך...כלומר מלפניך ובזכות זה יקרה כך וכך...
בחור בשם שלום שאל אותי פעם מה זו תפילה, אז אמרתי לו שאנחנו מתפללים על האחר...ולך תסביר לאדם שרק מתחיל ללמוד קבלה.

עכשיו בקורס קבלה למתקדמים אפשר יותר להבין
ואם אני עונה לכם שקשה לי לענות לכם - תבינו שבדרגה של ההבנה לאותה נקודה זה קשה להסביר כי זה נשמע כמו כפירה

טוב...תיכף מסכמים, רק רוצה לעבור איתכם על נושא של עונג:
מה זה עונג?
זה כשהאור ממלא את הכלי, כלומר את הרצון, נוצר עונג
והבורא רומז לנו שיש דברים בעולם שמונעים את העונג וזה כשהרצון הוא לא טוב הוא לא נכון הוא גורם לסבל ולכן יש דברים המרעילים את האדם

ובשיעור הבא נלמד על סבל וייסורים