Facebook
בקורס בשיעורים השלישי והרביעי דיברנו על מרכיבי היקום
הנה פירוט מסודר יותר:
האטום מורכב משני חלקים עיקריים: הגרעין והאלקטרון.
הגרעין מורכב משני חלקים: פרוטון וניוטרון. נקרא להם + (פלוס)
לאלקטרון נקרא - (מינוס).
כל העולם כולו מורכב מאטומים. הכל מורכב מאטומים. 
העצים, האדמה, האויר, הריפוד של הספה שלך, השולחן, המתכת - הכל זה תרכובת של אטומים

נשאל שאלה: אם הכל מורכב מאותו הדבר, איך ייתכן שהוא יוצר דברים שונים?
תשובה: זה כמו לגו - צורת התרכובת של החומרים מייצרת חומרים שונים, אבל הרכיבים אותם רכיבים.
מאותן פיסות לגו ניתן לייצר מכונית, לפרק אותה ולבנות בית מאותם חלקי לגו. בדיוק כך עניין האטום.

האטום למעשה הוא החומר היחידי בעולם שממנו מורכב הכל.

בסרט הסוד מציין דוקטור וולף ממצא מעניין: האטום מופיע ונעלם כל הזמן (ניתן לקרוא את הנושא המרתק הזה בספר "ניפוץ המדע המודרני"), ושואלים המדענים: לאן האטום נעלם?
איך יכול להיות שחומר נעלם?
ואם החומר נעלם - למה אנחנו שמורכבים מאטומים לא נעלמים ומופיעים כל הזמן?לאחר מחקרים - הסיקו המדענים שהחומר קיים לא כפי הבנתנו עד כה, אלא החומר הוא למעשה אנרגיה / מחשבה / זכרון.
זו הסיבה שניתן לשבט ו/או להבין אופי שלם של אדם ואת מחלותיו ושאר העניינים הקשורים אליו על ידי חתיכת שיערה קטנה - כי חלקיקי האטומים מהם מורכב האדם הם למעשה זכרון של אותו אדם וכל יחידת אטום מאחסנת בתוכה את כל הגנטיקה של כל האדם.
ממצא מפתיע נוסף הוא שהמרחק בין גרעין האטום לבין האלקטרון הוא (באופן יחסי) כמו המרחק שבין כדור הארץ לשמש, ונשאלת השאלה הברורה: אם רוב האטום מורכב מכלום - איך זה שהחומרים המורכבים ממנו קשים?
איך זה שספר יושב על שולחן ולא נשפך ממנו?
מה מחזיק את האטומים אחד לשני?
השאלה מן הסתם מקבלת חוזק גדול יותר כשמבינים שהאטום נעלם ומופיע כל הזמן
התשובה נמצאת בפעילות האלקטרון. האלקטרון נע במהירות סביב הגרעין במהירות כל כך גדולה עד שהיא מרגישה כמו יחידה אחת, הדבר דומה למאוורר שהכנפיים שלו מסתובבות כל כך מהר עד שאין סיכוי להכניס את האצבע אפילו במהירות ולהוציא מבלי לקבל מכה מאחת הכנפיים, כי ככל שהסיבוב מהר יותר, כן המאוורר נראה ומרגיש כיחידה אחת.
אמנם המדענים עד היום לא מבינים לאן נעלם האטום, לאן נעלם החומר. 
חלק גדול מהמדענים הסיקו שהחומר לא באמת חומר - כי אם אנרגיה כפי שציינתי קודם.
וכעת שימו לב מה אומר המהרח"ו ז"ל לפני כ500 שנה בספר קיצור אבי"ע פרק י' דף קיז:
"הדומם הם המתכות והאבנים וכו', הנפש שבהן...לכן נקרא לה נפש המרכבת והמעמדת ומקיימת אותן על עומדן בלי שינוי ממה שהיה נמצא כי אין לנפש הזו רק כח אחד בלבד." עד כאן לשונו.
הסבר: כל הדומם בעולם יש להם נפש המורכבת מחלקים קטנים, אבל הם לא זזים כי יש להם רק כח אחד בלבד למרות מורכבותם, הכח הזה הוא המציאות עצמה שלהם.

המדע היום מבין - עצם הסיבוב של האלקטרון סביב הגרעין הוא שגורם לאטום להיות קשיח, אבל מה מניע את האלקטרון סביב הגרעין? מי גורם לאנרגיה הזו?
למדע אין מענה. 

אבל הקבלה כבר מסבירה ואומרת: המחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית.
כלומר: הבורא הוא כביכול כמו חברת החשמל שמעביר אנרגיה, ואם יפסיק - ייעלם היקום - תיפסק האנרגיה - ייפסק הכל. כמו אור שמועבר מחברת החשמל שאם יפסיקו - ייפסק החשמל.

כך שלמעשה המדע גילה לאחרונה את מה שחכמת הקבלה מדברת עליו כבר אלפי שנים:
העולם מורכב מחלקיקים, וכך גם הדומם. לכל דומם יש נפש המחיה אותו. האלוקים מקיים את האנרגיה בעולם וכפי שכתוב: "בדבר ה' שמים נעשו, וברוח פיו כל צבאם"

בהמשך הקורס בשיעור מספר חמש דיברנו על כך שהמציאות היא אשליה ושאנחנו רואים תוצאה של קוד על טבעי.
על זה אין לי מחקר או מקור בקבלה כי כל הקבלה כולה אין דף בזוהר שלא אומר את זה.
העולם שלנו מורכב ממושג שנקרא ענפים ושורשים. 

בספר בראשית רשום שהיו שני עצים - עץ הדעת ועץ החיים.
אדם הראשון אכל מעץ הדעת - אבל לא מעץ החיים.
וכתוב בפסוק: כי האדם הוא עץ השדה.
מה פירוש האדם הוא עץ?
לעץ יש שורשים וענפים. מדובר על עולמות מקבילים

שכל מה שקורה בענף - בהכרח התחיל מהשורש

כך גם בעולם הרוח והחומר - כל מה שקורה בעולם המודרני החיצוני שאנחנו רואים - למעשה התחיל בשורש.
היום הפיזיקה הקוונטית מדברת על עולם האשליה שהכל זה מחשבה (מחשבה = שורש)

זאת הסיבה שמחשבה יוצרת מציאות, כי מחשבה זה שורש של התוצאה.
ובספר הזוהר רשום ואני מצטט: "אין לך עשב ועשב, שלא יהיה ממונה עליו מלמעלה", כלומר: שאין שום רצון ומחשבה שבא לאדם, שלא יהיה בא לפי החוקים שלמעלה.
יש מציאות על טבעית שמשפיעה באופן ישיר על המציאות הטבעית שלנו.

לכן אנחנו חוזרים ואומרים כמה וכמה פעמים בכל מיני מקומות כל המחלות הן פסיכוסומטיות. מקורן ברגש.
אני מטפל ומרפא אנשים באמצעות שיחזור גלגולים.
ראיתי אנשים שסובלים ממחלות קשות ומתרפאים רק באמצעות שעשיתי להם שיחזור גלגולים ונתתי להם את האפשרות לתקן את העבר שלהם.
אנשים שהתאהבו באנשים אחרים ולא הצליחו להשתחרר מזה, באמצעות שחזור גלגולים הם הבינו למה הם אוהבים בצורה יוצאת דופן באותו אדם וטיפלנו בזה.
יש לנו רגשות לא מוסברים שנמצאים בקוד הרוחני שלנו בנשמה שלנו שמשפיעים על תת המודע שלנו.
אנחנו בתת המודע זוכרים את כל הגלגולים הקודמים שלנו ובאמצעות שיחזור גלגולים אנחנו יכולים לתקן את הרגשות השליליים מאותם מקרים ולתקן אותם. באמצעות התיקון הרגש נרגע והתופעה שבעקבות הרגש השלילי שנוצר מסתלקת.

אולי דיברתי עבור חלקכם קצת סינית אבל בקרוב מאוד יהיה לי קורס רפואה ואני אלמד אתכם ריפוי באמצעות הקבלה והדברים יובהרו.
העיקר מה שחשוב שתבינו כרגע זה שכשאמר הבורא ויאמר אלוהים יהי אור ויהי אור, זה אומר שהוא ברא באמצעות הדיבור. דיבור זה אותיות. והעולם נברא בכח האותיות. לפי חכמת הקבלה הכל זה אותיות. הכל זה קוד של אותיות. וזה הקוד של העולם ובגלל זה באמצעות קבלה מעשית אפשר להשתמש בשמות ואותיות ולעשות שינוי במציאות. זה בגדול. ארחיב על הנושא הזה ממש ממש ממש ממש לעומק בהמשך


אבל הנה בינתיים מה שאפשר לספר

להרחיב על הסיפור של כח האותיות וקבלה מעשית




בשיעור השישי דיברתי על טלפתיה בין חלקיקים:
ולא הבאתי את המקורות של חכמת הקבלה, אז תראו:
הגמרא במסכת בבא בתרא דף טז עמוד ב
והגמרא במסכת יבמות קיז עמוד ב
מדברות על טלפתיה בין אנשים

אני כידוע מדיום שמסוגל לקרוא מחשבות...אבל זה לא נכון להגיד שאני קורא מחשבות כי אני לא. אני קורא תדר. אם לאדם יש מחשבה קבועה שהשתרשה אצלו אני רואה אותה.

(לספר את הסיפור של מורן ושל אביטל)


העתיד משפיע על ההווה
דברים שהמדע לא מבין
מכונת זמן
דארוויניזם
יקומים מקבילים
דחיית יקומים מקבילים



כפי שראינו, למדע יש למעשה הגדרה ברורה מאוד של המושג "זמן". זמן הוא פשוט תנועה, שינוי של החומר. מעניין למצוא שחכמי ישראל הגדירו את המושג זמן בדיוק כפי שהמדע מגדיר אותו כיום. כך כתב הרמב"ם לפני כ-800 שנה:

"גם הזמן עצמו הוא מכלל הנבראים, שהרי הזמן תלוי בתנועה, והתנועה היא מקרה בחפץ הנע. ואותו חפץ נע עצמו, אשר הזמן תלוי בתנועתו, אף הוא נברא, והתהווה לאחר שלא היה" (מורה נבוכים, חלק שני, פרק יג). וכן כתב הרמב"ן בביאורו לספר בראשית (פרק א, פסוק ד): "משיצאו השמים והארץ מן האפס אל היש הנזכר בפסוק הראשון, נהיה זמן. כי אף על פי שזמנינו ברגעים ושעות, שהם באור ובחשך, משיהיה יש - ייתפש בו זמן".
קורס פיזיקה קוונטית וקבלה
שיעור 11 סיכום שיעורים 1-6

לשיעור הקודם   לשיעור הבא