Facebook
האדם כלוא בבית הסוהר הכי נוראי בעולם וכמעט שאין לו אפשרות לצאת ממנו. בית הסוהר הזה הוא בלתי נראה. בית הסוהר הזה הוא האופי שלו.
האופי של האדם יכול להוביל את האדם לאושר ולשמחה או לעצבות, מרה שחורה ואבדון. מי שיש בו תכונות נפש רעות, לא די בזאת שאנשים מתרחקים ממנו ואנשים סולדים ממנו, אלא גם הוא עשוי להפסיד ממון, זוגיות, את בריאותו וכל דבר טוב שבעולם. וכן להיפך, האדם השלם בתכונות נפשו יהיה מאושר, אנשים אוהבים להיות בסביבתו, וחי חיי אושר ושלווה ונכנס לגן העדן כאן בעודו בחיים.
בקורס יציאה מעבדות לחירות, נלמד את כל תכונות האופי שלנו, נלמד על כל תכונה בנפרד, נלמד את הצד השלילי שלה ואת הצד החיובי שלה, נבהיר ונאיר על כל תכונה כיצד להטמיע אותה בנפשנו כדי לחיות חיים טובים, בריאים ומאוזנים.
מכיוון שכל המחלות הן פסיכוסומטיות, מי שיישם את החכמה בקורס הזה יזכה לבריאות ולראות אור הן בפן הפיזי, הן בשלום עם הסביבה והזולת והן בשלום עם עצמו. הקורס הזה בעל סגולות אמת וחזקות להפוך אתכם להיות אנשים מאושרים. אנשים עקומים שנפשם חולה עליהם עשויה להיות להם בעיה לסבול את הדברים הנאמרים כאן - מכיוון שהקורס הזה שולח אצבע מאשימה לאדם עצמו על כל מה שהוא עובר בעולם הזה הן לטוב והן לרע.

קורס יציאה מעבדות לחירות

הרחמים והאכזריות

כפי שלמדנו - אין תכונה חיובית ואין תכונה שלילית. יש בכל תכונה מגוון רחב של גוונים-ולכל מטבע ולכל תכונה יש שני צדדים.
אין תכונה אחת שיותר גרועה מחברתה. יש תכונות פשוט שצריך להתמיד בחשיבותן ויש כאלו שרק צריך להתרחק מהן ולהיזהר מהן...אבל כולן תכונות שצריך שיהיו בנו...שנכיר את הנפש שלנו ונתנהג בהתאם לאמת לישר ולטוב.

כפי שלמדנו באהבה ושנאה. אהבה לא מאוזנת היא רעה, והיא מסוכנת לא פחות משנאה לא מאוזנת.
אם אדם אוהב אשה בצורה לא מאוזנת הוא יכול למרר לה את החיים ולרצוח כל גבר שיהיה בחברתה
אבל אנשים חושבים שרצח יכול להגיע רק משנאה או מתכונה רעה...וזה לא נכון...
ולכן גם כאן בתכונת הרחמים...היא יכולה להיות רעה כמו תכונת האכזריות.
שימו לב!

התכונה הכי בולטת שאומרים על ישראל זה שהם רחמנים, כי בזכות תכונת הרחמנות האדם יכול להיות טוב לבני האדם.
כי מי שיש לו את הנקודה שבלב שהיא הרצון לעשות נחת רוח לבורא - או במילים אחרות להפוך לאדם אלטרואיסט באופן אוטומטי הופך לרחמן.
זה לא אומר שהאדם מאוזן או בריא בנפשו, אבל לפחות התכונה הזאת יכולה למנוע מהאדם לפגוע באחר.
כשאני אומר תכונת הרחמים, אין הכוונה לרחמים רעים מתוך התנשאות אלא מה שקוראים לו חמלה.

רחמנות היא תחושת אמפתיה ואכפתיות כלפי אדם שהוא חלש בסיטיואציה מסויימת עם רצון לשנות ולעזור לו לצאת ממצוקתו או חלישותו
בתהליך הרחמנות מתפתחת רגישות דאגה ואכפתיות כלפי האח

וכפי שלמדנו כל תכונה יש לה צד שלילי וצד חיובי, אם האב מרחם על בנו ולא מחנך אותו לסור מדרך רעה - הרי זו רחמנות רעה
ואם הסוהר מרחם על האסיר שלו הרי זו רחמנות טובה לסייע לחלש
וכן על זה הדרך

יש רחמנות שהיא רעה יותר מאכזריות, כגון המרחם על הרשעים והמחזיק אותם. ויש מכשול גדול לאיש המגביה הרשעים והנותן להם יד, ומשפיל הטובים ומואס בהם. ועל זה נאמר בתורה: "ולא תחוס עינך עליו ולא תחמל" (דברים יג, ט).

רחמנות רעה נוספת היא שלא ירחם על עני בדין, כמו שכתוב: "ודל לא תהדר בריבו" (שמות כג,ג) - כי במשפט צריך צדק ולא רחמים. רחמים לחוד וכשהעני בבית המשפט צריך לדון על פי מידת הדין והצדק...אפשר לרחם לאחר מכן ולהקל את העונש אם צריך, אבל אם בא לפני שופט אדם עני ואדם עשיר אסור לו לרחם על העני, אלא עליו לעשות דין צדק...


ויש רחמנות שהיא אכזריות, כגון הנותן צדקה לעני, ואחר-כך מכביד על אותו עני ואומר: נתתי לך כך וכך, צריך אתה לטרוח בעבורי ולעבוד אותי ככל אשר עשיתי לך. ועל זה נאמר: "ורחמי רשעים אכזרי" (משלי יב, י). 

גם על הבהמות צריך לרחם, כי אסור לצער בעלי חיים, ועל זה אמרה תורה: "הקם תקים עמו" (דברים כב, ד). וצריך להאכיל לבהמתו קודם שיאכל הוא (ברכות מ, א). התורה ציוותה אותנו שאסור לנו לאכול לפני שאנחנו נותנים לחיות שלנו לאכול. ואם אנחנו רואים חיה שסוחבת וקשה לה, מצווה לעזור לה. צער בעלי חיים זה מצווה מן התורה. במהות שלנו אנחנו צריכים להיות רחמניים

עכשיו בואו נדבר על תכונת האכזריות. זו תכונה שצדיק משתיק אותה בתוכו, ומקיים אותה רק כאשר הוא ממש חייב ורק עבור עבודת הבורא. למשל:
אדם אחד יכול להעניש את הבן שלו שלא יראה טלוויזיה או ייכנס לחדר. הבן צורח וצורח. מי שיסתכל מהצד יחשוב שזאת אכזריות, אבל מטרת האב היא לחנך את בנו לנהוג בדרך ארץ וביושר המידות. צריך הרבה שיקול דעת מתי לנהוג באכזריות כלפי אדם, חיה או אפילו כלפי עצמך! רופא שחותך בעור האדם כדי להוציא מחלה - הוא לא אכזרי. האכזריות היא משמשת למטרה נעלה יותר.


אתם יודעים? לפני שנכנסתי לכאן שאלה אותי מישהי למה קורס יציאה מעבדות לחירות נמצא באתר של המכללה בקורסים של טיפול ולא בקורסים רוחניים. התשובה שלי כמובן הייתה שכאשר האדם לא מאוזן בתכונות נפשו - הוא חולה נפש - והקורס הזה הוא קורס ריפוי לנפש. כשאדם חי בקנאה או בשנאה, כשאדם כועס הרבה יותר מדי, או הפוך כשאדם שאנטי מדי, עצלן מדי, כל אלו צריכים להדאיג את האדם שהוא חולה בנפשו.
כל תכונה שאינה מאוזנת היא מחלת נפש. למה אומרים הוא חולה אהבה? כי מי שאוהב יותר מדי ולא מאוזן - זאת הפרעה נפשית.
לימדתי מאות שיעורים, עשרות קורסים, אבל זה הכי חשוב...הוא ריפוי אמיתי! כמובן למי שייישם אותו כמו שצריך. זאת עבודה לכל החיים. אמרתי במבוא לקורס הזה שהשיעורים שבו קלים להבנה אבל כמעט בלתי אפשריים ליישום. לשנות תכונה אחת זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי. מי שמקוננת בו תכונת גאווה, קודם כל סביר להניח שהוא בכלל לא מודע לזה...ואם הוא מודע זה ממש קשה לשנות את זה. הוא צריך לשבור את עצמו לחלוטין כדי לשנות את זה.

ופה נכנסת תכונת האכזריות הטובה. תתאכזר לעצמך. גילית שאתה באובססיה? בגאווה? באגו? בשנאה? בקנאה? במחלוקת? תשבור את עצמך תתאכזר לעצמך ותנקה את זה מעצמך ולא משנה כמה זה קשה, כי תאמין לי, עדיף שתשנא את עצמך עכשיו ותסבול, מאשר שתסבול כל החיים.
זה כמו אדם שיש לו נמק בגוף, תחתוך את החלק החי כדי שהחלק של הנמק לא יגדל ויפגע באזור החי. לחתוך בשר חי זה כואב עד בלתי נסבל שאפשר למות, אבל עדיף לחתוך מאשר לתת לנמק לחדור פנימה עמוק יותר. תכונת נפש שאינה מאוזנת היא נמק בנפש! וצריך אכזריות טובה כדי לחתוך את עצמך כדי לנקות מעל עצמך. לכן זה קורס קשה ליישום כפי שהסברתי בעבר בשיעור המבוא.

מי שאכזרי בקטע רע אין בו גמילות חסדים, שנאמר גמל נפשו איש חסד ועוכר שארו אכזרי

מי שאכזרי אין בו גמילות-חסדים, שנאמר: "גמל נפשו איש חסד, ועכר שארו אכזרי" (משלי יא, יז). האכזרי רחוק מאוד מן המידות הטובות, כי לא ירחם על העניים, לא ילווה להם בשעת דוחק ולא יתן להם מאומה. וכתוב: "מלוה ה' חונן דל" (שם יט, יז), ונאמר: "טוב איש חונן ומלוה, יכלכל דבריו במשפט" (תהילים קיב, ה), ועוד פסוק אומר: "אשרי משכיל אל דל, ביום רעה ימלטהו ה'" (שם מא, ב) - וכל אלה הם הפוך מהאכזרי.

מי שיש בו אכזריות קשה ורעה גם לא יצטער על צרות חבריו, כמו שנאמר בדוד המלך שאמר: "ואני בחלותם לבושי שק, עניתי בצום נפשי, ותפלתי על חיקי תשוב" (שם לה, יג); ובאיוב כתוב: "שם לא בכיתי לקשה יום, עגמה נפשי לאביון" (איוב ל, כה) - וכל זה רחוק מן האכזרי. ואין המידה הזאת נמצאת אלא באנשים אשר טבעם כטבע האריות, שטורפים וחומסים. ובעת אשר תתחזק הנפש הכעסנית על האדם, אז בורח מידת הרחמנות, והאכזריות מתגברת להרוס ולנתוץ, כמו שכתוב: "אכזריות חמה ושטף אף" (משלי כז, ד) - אין כעס יותר נוראי כמו הכעס של האכזרי. זה מסוכן כל כך שאני אפילו לא רוצה לחשוב מה מסוגל לעשות אדם אכזרי כשהוא כועס. אבל אצל בוראנו יתברך כתוב "ברגז רחם תזכור" (חבקוק ג, ב), שאפילו בשעת רוגז - תכונת הרחמים קיימת שם תמיד. ואתם כבר למדתם ויודעים שבחכמת הקבלה הבורא לא באמת מתרגז ולא באמת מרחם...אלא זה הכל השתקפות של הבריאה כפי שלמדנו בקורס יסודות הקבלה ובשאר הקורסים שקדמו לקורס הזה. אבל לפחות אתם מבינים שבבריאה הרחמים גוברים על הרוגז.

אווווווף לפעמים אני מקווה שמביניםמה שאני אומר...שניה אני אעצור ואסביר:
הבורא לא כועס ולא מרחם...אלא הוא ברא טבע. מציאות. שמתקיימת על פי חוקים וכללים. כשאדם מגיעה לו קארמה חוזרת לחטוף סטירה על מעשה שעשה - זה כאילו הבורא כועס עליו...אבל בכל רגע נתון האדם יכול לעצור את הסבל על ידי חזרה בתשובה כלומר על ידי זה שהוא ינקה את הקארמה ויתחרט על מעשיו הרעים ויתקן אותם, וזאת הכוונה כשאמרתי קודם שהרחמים נמצאים שם תמיד. סבבה?

יותר קל ופשוט ללמד את התורה של הפשט..אלוקים כועס..והוא מרחם, אבל זה גורם לאנטיגוניזם אצל בני האדם. חכמת הקבלה מסבירה את האמת. קצת יותר מורכב אבל משביע את הנפש.


ועוד המידה הזאת בנפשו של אדם להשיג נקמה באויביו, כדכתיב: "ולא יחמול ביום נקם" (משלי ו, לד) - פירוש, כשיש נקמה אין חמלה, אלא אכזריות. והכתוב אומר: לא תיקום ולא תיטור" (ויקרא יט, יח) - אפילו לטור בלב הוזהרנו, כל-שכן שלא לעשות מעשה בידים להכות חברו. גם מחנכת אותנו חכמת הקבלה לא לשמוח בנפול אפילו אויבך כדי לא להשריש בנו תכונת האכזריות, כמו שכתוב: "בנפל אויבך אל תשמח, ובכשלו אל יגל לבך" (משלי כד, יז). והאדם צריך לחנך את עצמו במידת הרחמים, לא לנקום ולא לנטור עד כדי כך שזה נכתב בעשרת הדיברות עצמן

בדרך כלל אנשים מתנהגים באכזריות בסתר, כשלא רואים אותם, תרשו לי לחדש לכם:
כל מה שאתם עושים בסתר כולם רואים.

מכירים את זה שאתם הולכים ברחוב רואים מישהו והאינטואיציה שלכם מבשרת לכם משהו לא טוב? שהוא לא אדם טוב? זה בדיוק זה.
בדיוק אתמול ראיתי בפייסבוק סרטון שצילמו במצלמה נסתרת אנשים שעובדים בבתי חולים לחולי נפש ואיך מכים אותם. היו לי דמעות בעיניים כשראיתי את זה. רמת האכזריות שלוקחים אשה מבוגרת בת 80 ומרביצים לה ומשפילים אותה, ואותם רופאים כביכול פושטים את המדים בסוף כל יום וחוזרים לבית, ואף אחד לא יודע מה הם עושים בעבודה.
הם רק חושבים שאף אחד לא רואה, אבל כשאדם הוא אכזרי..כמו כל תכונה אבל גם באכזריות - רואים על הפנים של האדם. זיו פניו משתנה. כשאדם הוא אדם טוב ורחמן רואים בפנים שלו, כשאדם הוא אכזרי האינטואיציה של כולם עובדת. והקארמה החוזרת תחזור לנקום באדם.

לפני שאנשים באים ללמוד אצלי קורס תיקשור - הם צריכים לעבור מבחן. באחד המבחנים אני שולח תמונת פנים של מישהו ומבקש לדעת מה רואים עליו...לאותו אדם אין ידיים ואין רגליים. ממש היום מישהי שלחה לי תשובה למבחן שהיא רואה שאין לו ידיים ואין לו רגליים, והיא מרגישה שהוא היה רוצח אלים ביידים וברגליים בגלגול הקודם ובגלל זה הוא נענש שאין לו ידיים ורגליים. תקשיבו אני הייתי בהלם. אני לא ידעתי את זה. אני רגיל לשלוח במבחן את תמונת הפנים שלו, ולא חשבתי לרגע לבדוק מה הסיפור שלו מגלגול קודם.

טוב....נמשיך: 

אכזריות זה לא רק בלהרביץ למישהו...זה בכל דבר שמישהו חלש ממך ויש לך שליטה וחוזק וכח עליו
למשל:
הגוזל עני - זאת אכזריות
מי שמצער יתום או אלמנה - זאת אכזריות
מי שמרמה אדם אחר שהוא תמים - זאת אכזריות
המוציא שם רע לחברו זאת אכזריות
אם יש לך כלב בבית והוא רעב ואתה אוכל לפני שאתה מאכיל אותו זאת אכזריות
אם אתה בעל עסק ואתה נותן משכורת דלה לעובדיך כשאתה מרוויח המון - זאת אכזריות

וכן על זה הדרך...עכשיו בואו תשמעו כמה עונשים ואיזו קארמה חוזרת יש על האדם האכזרי:

מי שגונב מעני - הקארמה או הבורא איך שלא תקראו לזה מעניש באופן כזה שאותו אדם ימות שנאמר: קץ כל בשר בא לפני כי מלאה הארץ חמס מפניהם
מי שמצר ליתום או אלמנה  - הקארמה או הבורא איך שלא תקראו לזה תחזור לאדם בצורה הכי אכזרית שיש שנאמר: אם ענה תענה אותו כי אם צעק יצעק אלי שמוע אשמע צעקו וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתומים.
כלומר הבורא אומר שהוא יחזיר לאדם בדיוק מה שהוא עשה. פגעת ביתום? הבן שלך יהיה יתום. פגעת באלמנה? אשתך תהיה אלמנה.

מי שמרמה אחרים עובר עבירה חמורה שנאמר ולא תונו איש את עמיתו.

ואפילו אם נתת הלוואה למישהו ואין לו להחזיר לך ואתה דורש ממנו את הכסף בכח...זה נקרא אכזריות, שנאמר לא תהיה לו כנושה...ומי שנושה אדם שאין לו להחזיר נקרא אכזרי...נושה אגב זה אחד שדורש את כספו שהלווה בכח, כלומר מציק לבעל החוב

וכל מקום שיש לך כח על האחר מכל סיבה שהיא ואתה מציק לו זאת אכזריות

מידת הרחמים והתרחקות מהאכזריות כל כך בולטת בתורה שהתורה הרחיבה להורות לנו שאם ראית את החמור של השונא שלך סובל ממשא כבד, אתה מחוייב לבוא ולעזור לשונא שלך להוריד את המשא הכבד מהחמור, שנאמר: כי תראה חמור שונאך רובץ תחת המשאו וחדלת מעזוב לו עזוב תעזוב עימו.

ואפילו נצטווינו להאכיל את החיות שלנו לפני שאנחנו מאכילים את עצמנו שנאמר: ונתתי עשב בשדך לבהמתך - ורק אחרי זה כתוב ואכלת ושבעת באותו הפסוק.

ברכה והצלחה חברים
נתראה בשיעור הבא
ושם נדבר על תכונת השמחה