Facebook
האדם כלוא בבית הסוהר הכי נוראי בעולם וכמעט שאין לו אפשרות לצאת ממנו. בית הסוהר הזה הוא בלתי נראה. בית הסוהר הזה הוא האופי שלו.
האופי של האדם יכול להוביל את האדם לאושר ולשמחה או לעצבות, מרה שחורה ואבדון. מי שיש בו תכונות נפש רעות, לא די בזאת שאנשים מתרחקים ממנו ואנשים סולדים ממנו, אלא גם הוא עשוי להפסיד ממון, זוגיות, את בריאותו וכל דבר טוב שבעולם. וכן להיפך, האדם השלם בתכונות נפשו יהיה מאושר, אנשים אוהבים להיות בסביבתו, וחי חיי אושר ושלווה ונכנס לגן העדן כאן בעודו בחיים.
בקורס יציאה מעבדות לחירות, נלמד את כל תכונות האופי שלנו, נלמד על כל תכונה בנפרד, נלמד את הצד השלילי שלה ואת הצד החיובי שלה, נבהיר ונאיר על כל תכונה כיצד להטמיע אותה בנפשנו כדי לחיות חיים טובים, בריאים ומאוזנים.
מכיוון שכל המחלות הן פסיכוסומטיות, מי שיישם את החכמה בקורס הזה יזכה לבריאות ולראות אור הן בפן הפיזי, הן בשלום עם הסביבה והזולת והן בשלום עם עצמו. הקורס הזה בעל סגולות אמת וחזקות להפוך אתכם להיות אנשים מאושרים. אנשים עקומים שנפשם חולה עליהם עשויה להיות להם בעיה לסבול את הדברים הנאמרים כאן - מכיוון שהקורס הזה שולח אצבע מאשימה לאדם עצמו על כל מה שהוא עובר בעולם הזה הן לטוב והן לרע.

קורס יציאה מעבדות לחירות

בשתיים שלושה דקות אתה תגלה את כל תכונת הבושה לעומק.
שלוש ארבע ו....
מידת הגאווה אנשים בטוחים שהיא מידה רעה, והבהרנו והסברנו למה היא גם תכונה טובה ואיך היא מתחלקת לשניים שמתחלקים לשניים
מידת הענוה אנשים בטוחים שהיא מידה טובה, והבהרנו והסברנו למה היא תכונה רעה כשהיא לא מדוייקת ושיש לה שישה סעיפים.
מידת הבושה היא תכונה שיש כאלו שיגידו שהיא תכונה טובה ויש כאלו שיגידו שהיא תכונה רעה.
והאמת היא שהבושה היא תכונה כמו כל תכונה, מעורבבת גם וגם...אלא שרובה טוב, לעומת תכונת החוצפה והעזות שהיא ההיפך מתכונת הבושה ובדרך כלל משתמשים בה לרעה.
מי שידע ילמד ויכיר את כל תכונות נפשו וידע מאיזו להתרחק ועד כמה ולאיזו להשתייך ועד כמה, יזכה ליהנות כאן בגן העדן עלי אדמות.,,

אז הנה מידת הבושה על כל פרטיה ודקדוקי הלכותיה.

מי שיש בו תכונת בושה, יש בו חכמה. הבושה היא חכמה, החכמה היא בושה.
אדם וחוה לפני שאכלו מפרי עץ הדעת לא הייתה בהם תכונת הבושה, שנאמר ויהיו שניהם ערומים האדם ואשתו ולא יתבוששו
ולא ידעו צניעות מהי, אבל אחרי שאכלו מפרי עץ הדעת נאמר ותיפקחנה עיני שניהם.
מי שיש בו שכל, יש בו בושה, אין לך אדם חסר דעת שיש בו בושה, ומי שיש בו דעת יש בו בושה.

לחיות אין בושה - הן הולכות עירומות בלי בושה כי אין בהן דעת.
כשאני מדבר על בושה אני לא מתכוון לתכונה המפורסמת בושה, כי הרי רואים שכשאדונו של כלב מעיר לו ביוטיוב רואים את הכלב מתבייש כשמסבירים לו שעשה משהו שלא בסדר.
אני מדבר על הבושה בצורה אחרת. לאט לאט נבין.
כשאדם הראשון וחווה הבינו שהם עירומים, הרי זה חסר היגיון. מה ההבדל בין איבר המין לאף? אין הבדל, אז למה את זה מכסים ואת זה לא?
כי האדם וחוה הבינו שיש כוחות בנפש האדם שמתגלמים בגופו של האדם. והאדם עומד על שתי רגליים וכל חלק מגופו ככל שהוא נמוך יותר כך גם הוא צריך להצניע יותר את חלקי גופו. האדם צריך להביא לידי ביטוי את החלק הגבוה שבו, החלק המלאכי, החלק האלוהי, החלק הקדוש!
החלק הגבוה הוא החלק של הנתינה, הוא החלק של האלטרואיזם הוא החלק שעושה חיבור בינינו ואהבה בינינו.
החלק הנמוך הוא החלק של האגו, הוא החלק של הקבלה, הוא החלק היצרי, הוא החלק שאותו צריך להצניע, ועליו צריך להתגבר.
החיות למשל! הראש ואיברי המין באותו הגובה, ולכן אין להן את הבושה האמיתית לגבי ההצנעה!

האדם הראשון הבין כאשר אכל מפרי עץ הדעת כי הוא עירום, מה הכוונה עירום?
הכוונה שיש בו ערמומיות! ויש בו אפשרות להשתמש ביצריות שבו לרעה! ולכן הוא החליט להצניע את עצמו וזאת תכונת הבושה שאני מדבר עליה!
שאני מדבר על העניין של להתבייש מפני המעשים האגואיסטים שלנו מול בורא העולם!

כאשר האדם משתמש באגו שלו שלא למטרה טובה, הוא לא באמת מפעיל את שיקול הדעת. שיקול הדעת שלו מעוות. והוא זקוק לתיקון.
כי כל שימוש לרעה באגו חוזרת לאדם כקארמה חוזרת רעה!

והלוואי ואנשים יפיצו את הקורס הזה והשיעורים האלו כדי שיהיה כאן עולם טוב יותר, כי אנשים מונעים מאגו. אנשים חושבים שלעשות מעשים אגואיסטים זה טוב. הם לא מבינים בכלל למה רע להם? למה קורה להם רע? למה הם חולים? למה הם שונים? למה הם סובלים מדבר כזה או אחר? הכל נובע מחוסר איזון בתכונות הנפש והבושה היא אחד המפתחות לתקן את כל הנפש!

כי מידת הבושה היא גדר ומחיצת ברזל לפני כל המעשים האגואיסטים הרעים! לכן קורס יציאת עבדות מחירות היא המפתח לאושר כי כשאדם לומד את הקורס הזה הוא זוכה להכיר את עצמו, לבחון את עצמו ואם הוא אמיתי עם עצמו הוא יתקן את עצמו, וממילא כל החיים שלו ישתנו לטובה, הוא יבריא, כולם יאהבו אותו, יהיה לו תיקון עם העולם! והוא יהיה מאושר.

אז בואו נלמד את מידת הבושה שדרכה נמנע מכל הרע שבעולם!

יש ארבעה סוגי בני אדם והבושה שבהם:

1. זה שמתבייש רק מבני אדם ועושה מעשים גרועים בסתר. זה הכי גרוע, והוא הכי סובל בעולם, כי הרי העולם בנוי על פי קארמה של מה שאתה עושה יחזור אליך ואם אין לו בושה מהבורא כל מעשיו בסתר חוזרים אליו - הוא חושב מחשבות רעות על אנשים, בתמורה לזה חושבים עליו מחשבות רעות, הוא מדבר לשון הרע על אחרים ובתמורה מדברים עליו לשון הרע ושונאים אותו כי לשון הרע שורשה בתכונת השנאה וכן הלאה...

2. זה שמתבייש מבני אדם אבל לא עושה עבירות בסתר כי הוא מפחד שיתפסו אותו - זה פחות גרוע מהראשון כי לפחות יש בו תכונת בושה וחכמה מסויימת
ועליו נאמר שמתוך שלא לשמה בא לשמה (מסכת פסחים דף נ עמוד ב)

3. זה שלא עושה עבירות לא בגלוי ולא בסתר כי הוא אומר לעצמו: אם היו כאן בני אדם, הייתי מתנהג כך? לא!? אז למה שאני אעשה כך כשלא רואים אותי, הרי הבורא רואה אותי!!!
אבל זאת לא הדרגה האחרונה. הדרגה האחרונה הוא 

4. זה שלא עושה עבירות לא בגלוי ולא בסתר רק בגלל הבורא, לא אכפת לו בכלל מבני האדם. הוא הפך את עצמו להיות חלק מהבורא, הוא בדרגת קדושה אחרת, הוא ניקה את עצמו כל כך שמבחינתו יש רק בורא לעולם והכל אצלו שווה והוא מתבייש בסתר ובגלוי אותו דבר.

אומר הרמבם שלושה דברים מנקים את האדם מהעבירה. עבירה הכוונה שהקארמה על מעשה אגואיסטי רע מתנקה ולא יחזור לאדם.
אז שלושה דברים מנקים את העבירה...
1. להתחרט על המעשה האגואיסטי הרע...מה שנקרא עבירה
2. להתוודות בפה מלא על זה
3. להתחייב לא לעשות זאת יותר לעולם

מי שיש בו בושה באופן אוטומטי נכנס לגן העדן (כשאני אומר גן העדן אני מתכוון למקום שלו ורגוע בתוך האדם, כלומר מקום פנימי של אושר ושמחה ונחת רוח פנימי ונחת רוח לאלוקים ממך ולבני האדם ממך) - כי אין לו את החוצפה לעשות מעשה אגואיסטי רע מבלי להתחרט עליו. לכן אמרו חכמינו זכרונם לברכה: עז פנים לגיהנום ובושת פנים לגן העדן. ובמסכת ברכות דף יב עמוד ב אמרו שכל העושה דבר עברה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עוונותיו.
כך שתכונת הבושה היא מפתח לחיי אושר, אבל כמובן כשמדובר על בושה מאוזנת ותיכף נרחיב.

שורה תחתונה - האדם צריך לפחד ולהתבייש לעשות מעשה אגואיסטי שלא מתחשב בזולת - וזה שורש גן העדן.

זהו! רואים? למדתם את כל תכונת הבושה בשתי דקות...עכשיו תראו כמה דברים חשובים:

חסיד זה אדם שיש בו לבן, כך פירוש התרגום על ספר ויקרא פרק יא פסוק ט, וגם כתוב ולא עתה פניו יחורו, ותרגום של חרפה הוא חסוד. 

גם החסידה אגב לבנה, בכל אופן, למה החסיד נקרא לבן? כי הוא צריך לסבול בושה כדי להיות אדם נקי טוב וישר עד שהוא מתנקה לחלוטין ולא מתבייש יותר.
האדם בטבע שלו מתבייש להיות אדם נקי טוב וישר כי אחרים יצחקו עליו...מההההההה יש לך? תגנוב ממנו יא טמבל...תראה הוא איך הוא פעל נגדך,,,נא עליו יא אהבל....אבל מי שיש בו בושה ויראת שמים זוכה לנקות את עצמו ובוטח בה' שיעשה את הדין והצדק.

מי שיש בו בושה זוכה להיות מתקשר! שנאמר אז דיברת בחזון לחסידיך.

מידת הבושה מביאה לידי יראת שמים, שנאמר ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו. במסכת נדרים כ כתוב שיראה הניכרת על הפנים זו תכונת הבושה.

אנשים מזלזלים ביראת שמים, הרבה אנשי אור אומרים שהם לא צריכים לירוא אלא רק לאהוב, זאת טומאה שצריך לסלק בימינו מהדור שלנו. אלה שאומרים שהבורא הוא רק אהבה. הבורא הוא גם יראה. בלי יראה אין בושה - כי אם הבורא הוא רק אהבה, אז אין קארמה חוזרת לאדם על מעשיו הרעים, והאדם צריך לירוא יראת שמים, כלומר לירוא מהקארמה החוזרת ולדעת שיש דין ויש דיין. אבל לא בקטע רע. אנשים תופסים את הבורא כמעניש. זאת לא הענשה אלא דרך האמת והישר שהאדם צריך לילך בה בעולם הזה.

לבייש מישהו אחר שווה ערך לרצח, כי ברצח שופכים דם, ואדם שמבייש אדם אחר מלבין את הפנים שלו, כלומר הדם יורד מהפנים לגוף.
לכן כמו שמי שרוצח התיקון שלו זה לחזור בגלגול - כך גם המלבין פני חברו ברבים (כלומר מבייש את חברו) אין לו חלק לעולם הבא וצריך לחזור על זה בגלגול ולהפסיד המון טובות בעולם הזה.

ובמסכת ברכות דף  מג לומדים מתמר שהעדיפה שיוציאו אותה להישרף ולא הלבינה פני יהודה ברבים
והאדם צריך צריך להוכיח את חברו שעושה מעשים לא טובים ולא יפים בצורה מכובדת ומנומסת שלא יבייש את חברו, שנאמר הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא
והגמרא במסכת ערכין דף טז עמוד ב אומרת שאם האדם חוטא, קודם כל האדם ידבר עם חברו בלשון רכה -ורק אחרי זה אם לא מקשיב ויש עניין להזהיר מפניו בציבור רק אז יעשה זאת, אבל קודם יהיה מנומס ולא יבייש את חברו. 

אתם זוכרים על מה נחרב בית המקדש? על זה שביישו את קמצא. עיינו במסכת גיטין דף נח עמוד ב


אחיי ואחיותיי היקרים והיקרות, מידת הבושה מביאה לענוה. המידה שלמדנו בשיעור השני, ואמרנו שמי שיש בו ענוה האל מעלה אותו לגדולה, איפה מצאנו את המידע הזה? משאול המלך שנאמר הנה הוא נחבא אל הכלים והאל בחר אותו למלך שנאמר הראיתם אשר בחר בו ה'.

לסיכום מידת הבושה - טוב לו לאדם להיות נעלב ולא מעליב, ומי שיבטח בה' ולא מעליב...קורא לו התנך גיבור ואוהב ה' שנאמר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו, ומי שפניו מולבנות ולא מחזיר ופשוט שותק עליו נאמר וכבוד ה' עלייך זרח, כלומר שעתיד פניו לקרון כשמש!

מידת הבושה, אחת התכונות הכי קשות ליישום. האדם רוצה להחזיר..

האדם רוצה להיות עז פנים ולהילחם עבור עצמו...
והעזות שהיא התכונה ההפוכה ממידת הבושה היא מידה גרועה ברוב פעולותיה.

ואפילו אם האדם חכם מאוד אבל יש בו חוצפה, כלומר עזות שלילית, הוא בזוי בעיניי בני האדם. כי מי שיש בו עזות לא יכול להינצל משנאה וקנאה.
כשמידת העזות קיצונית, האדם לא מכבד זקנים, ולא ירא את הבורא, ולא מתבייש מאף אחד ועליו נאמר עז פנים לגיהנום.

העז נקרא רשע שנאמר איש רשע בפניו. התלמידים שלי כבר יודעים שרשע הוא אדם שמונע מאגו שלילי. רשעים מאוסים ומגונים בפני הבורא שנאמר שם רשעים ירקב, לעומת הביישן שעליהם נאמר וילמד ענוים דרכו.

מי שיש בו עזות עוד עלול לחשוב שהוא צדיק אם הוא כל היום עושה מעשים טובים, אבל כל מעשיו הולכים לפח, לאגו שלו...
מי שיש בו עזות קשה לו להודות על האמת ולהגיד חטאתי ועל זה נאמר: הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי ועוד כתוב מסכה פשעיו לא יצליח ומודה ועוזב ירוחם.

ויש פסוק שאומר תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות. לכן לפעמים הבורא מונע מהאדם שפע של עושר רק כדי שלא יגיע לידי חלילה עזות וחוצפה וגאווה לטובתו של האדם.

מתי תכונת החוצפה, כלומר העזות היא טובה? כשהאדם נלחם בשקר, ולא מתבייש מהחברים שלו שלא הולכים בדרך האמת הישר והטוב, ומוכיח אותם, ונלחם בשקר. אתה יודע...לפני חודשיים בערך הוצאתי סרטון שבו אני יוצא נגד אנשי האור שהם מצד השקר. חסמו אותי בפייסבוק המון אנשים. כתוב בתורה: שזה לא מספיק רק להפיץ אור אלא גם להילחם בשקר, שנאמר: סור מרע ועשה טוב. האדם צריך גם להזהיר אנשים מהרע, וגם לעשות טוב...לא רק לעשות טוב. אנשים צריכים גם שיזהירו אותם, ופה נכנסת תכונת העזות הטובה.

לסיכום: נתבייש מהאגו השלילי, נתגאה במעשים טובים. לעולם לא נתבייש במעשינו הטובים, ואם יש לנו חברים שעושים מעשים רעים, הם אלו שצריכים להתבייש. לעולם לא נבייש אדם ועדיף שנהיה מבויישים ולא להיפך, ונבטח בבורא שכל מה שקורה בעולם זה לטובתנו ונירא מפניו ונכבד אותו ונאהב אותו ונלך בדרכיו של אלטרואיסטיות וניקיון כפיים.

על השיעור הזה ובכלל על קורס יציאה מעבדות לחירות תחזרו 101 פעמים

ואהבת לרעך כמוך!!!